מטופל מגיע עם פריחות עוריות אדומות בעוצמה, חמות ומודלקות, המלוות בהזעה מרובה, צמא עז ודופק מלא וגואה. אין סימנים לתלונות עיכוליות או תסמינים בדרכי השתן — החום הסיסטמי נראה מציף. מנקודת מבט של רפואה סינית: כיצד מבדילים בין דפוס זה לבין דפוסי Damp-Heat ב-Large Intestine או ב-Bladder? לאיזה דפוס קלאסי זה דומה ביותר, ומדוע?
איזה דפוס של רפואה סינית עומד מאחורי ביטוי עורי זה?
Академия Qiniusway · 2026-07-16Dermatology
2 תשובות
תמונה קלינית זו היא דוגמה קלאסית ל-**Qi-Level Heat**. ארבעת הסימנים האופייניים נוכחים כולם: חום עז (המתבטא בפריחות העוריות הלהוטות), הזעה מרובה, צמא קיצוני ודופק מלא. ברמת ה-Qi, החום הפתוגני חדר לעומק הגוף ומתבטא בצורה סיסטמית — מכאן הדלקת העורית הסוערת ללא סימני Dampness. בניגוד ל-**Damp-Heat in the Large Intestine** (שלשול שורפי, סרחוני ודביק) ול-**Damp-Heat in the Bladder** (תכיפות, דחיפות ושריפה במתן שתן), כאן אין מעורבות של Dampness. הטיפול הקלאסי מחייב פינוי אנרגטי נמרץ של Heat ברמת ה-Qi.
כדאי לשקול האם דפוס Damp-Heat עשוי להיות מעורב, שכן הוא מתבטא לעיתים קרובות בעור. אולם הגורם המבדיל המרכזי כאן הוא **היעדר סימני Dampness**: אין צואה דביקה וסרחונית המצביעה על **Damp-Heat in the Large Intestine**, ואין שתן עכור, דל או שורפי האופייניים ל-**Damp-Heat in the Bladder**. החום הסיסטמי המציף — הזעה, צמא, דופק מלא ופריחות לוהטות — מכוון בבירור לאבחנה של **Qi-Level Heat** טהור, ללא מרכיב של Dampness. תמיד הערך את התמונה הסימפטומטית המלאה לפני שמגיעים למסקנה.
